הזדמנות היסטורית לאפריקה והמזרח התיכון: הסכמי אברהם כמודל לשיתופי פעולה אזוריים

מאת: שמואל שי, יזם ויועץ כלכלי מומחה להסכמי אברהם

הזדמנות היסטורית לאפריקה והמזרח התיכון: הסכמי אברהם כמודל לשיתופי פעולה אזוריים. 

מבוא

חמש שנים לאחר חתימת הסכמי אברהם בספטמבר 2020, הגיע הזמן להעריך את המשמעות האסטרטגית של הסכמים אלה ואת הפוטנציאל הטמון בהם כמודל לשיתוף פעולה אזורי רחב יותר. מעבר לחשיבותם הדיפלומטית המיידית, הסכמי אברהם מייצגים חזון מהפכני של שיתוף פעולה כלכלי ואסטרטגי שיכול להשפיע על יבשות שלמות.

הרעיון המרכזי של הסכמי אברהם

מהותו של הרעיון מאחורי הסכמי אברהם היה ליצור מסגרת מוסדית שבה כל מדינות ערב במפרץ הפרסי תיכנסנה להסכמי שלום עם ישראל. למדינות שאין להן גבול עם ישראל ומעולם לא היו במצב מלחמה ישיר עמה, הסכמים אלה מהווים הזדמנות לבניית תשתית אופרטיבית להקמת שיתופי פעולה אסטרטגיים משמעותיים.

היתרון הייחודי של מודל זה טמון בכך שהוא מאפשר למדינות המפרץ ולישראל להקים פרויקטים כלכליים משמעותיים בטווח הבינוני, תוך הכנה לשיתוף פעולה רחב יותר בטווח הארוך. כאשר כל מדינות המפרץ תיכנסנה להסכמי אברהם, ניתן יהיה להתחיל ביישום פרויקטים חשובים באפריקה.

האתגר האפריקני: עושר במשאבים, עוני בניהול

אפריקה מציגה פרדוקס כלכלי מרתק. יבשת זו עשירה במשאבים טבעיים ובכוח אדם עצום, אך סובלת מחולשה משמעותית בניהול ובפעילות שיתופית. מדינות אפריקניות רבות יושבות על עושר טבעי עצום – מדברים על מדינות שיכולות להיות עשירות בעשרות טונות של זהב ובמשאבי אנרגיה רבים, אך תושביהן סובלים מעוני קיצוני ומרעב.

הבעיה המרכזית אינה חוסר במשאבים, אלא חוסר בניהול נכון ובמערכות אופרטיביות יעילות. זהו בדיוק המקום שבו שיתוף הפעולה בין ישראל, מדינות המפרץ ואפריקה יכול ליצור מהפכה אמיתית.

המודל המוצע: שילוב של יכולות משלימות

השיתוף הפעולה המוצע במסגרת הרחבת הסכמי אברהם לאפריקה מבוסס על עקרון מהפכני של יתרונות יחסיים וכישרונות משלימים. מדובר במודל תלת-צדדי ייחודי שבו כל שחקן תורם את החוזקות שלו ומשלים את החולשות של האחרים, ויוצר באופן כזה כוח כלכלי משולב שגדול מסכום חלקיו.

ישראל: מנוע הטכנולוגיה והחדשנות

ישראל מביאה לשולחן השותפות תיק יכולות טכנולוגיות ייחודי שנבנה לאורך עשרות שנים של חדשנות ופיתוח מואץ:

טכנולוגיות חקלאיות מהפכניות: ישראל פיתחה את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בעולם לגידול יבולים באזורים צחיחים וחצי-צחיחים. מערכות השקיה בטפטוף, חקלאות מדויקת, גידול ללא קרקע, חכמת מים, ופיתוח זנים עמידים – כל אלה יכולים להפוך אזורים נרחבים באפריקה לאזורי ייצור חקלאי פורים.

פתרונות מים מתקדמים: בעיית המים באפריקה היא אחת החמורות בעולם. ישראל מובילה עולמית בטכנולוגיות התפלת מים, מיחזור מים, וניהול חכם של משאבי מים. הטכנולוגיות הללו יכולות לפתור את בעיית המים באפריקה באופן קיצוני.

טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת: ישראל מחזיקה בטכנולוגיות מתקדמות באנרגיה סולארית, אחסון אנרגיה, ורשתות חכמות. באפריקה, עם השטחים הענקיים ועוצמת השמש הגבוהה, הפוטנציאל לאנרגיה סולארית הוא בלתי מוגבל.

מערכות ניהול וטכנולוגיות מידע: ישראל פיתחה מערכות ניהול מתקדמות, פלטפורמות דיגיטליות, ופתרונות לוגיסטיים שיכולים לשפר באופן דרמטי את היעילות של פרויקטים גדולים.

מומחיות בביטחון וניהול סיכונים: החברות הישראליות מומחות בביטחון סייבר, ביטחון פיזי, וניהול סיכונים במצבים מורכבים – נושאים חיוניים לפעילות באפריקה.

מדינות המפרץ: המנוע הכלכלי וההון האסטרטגי

מדינות המפרץ מציעות יכולות משלימות שחיוניות להצלחת הפרויקטים:

הון השקעה עצום וסבלני: קרנות הייצוב הסוביריות של מדינות המפרץ מחזיקות במאות מיליארדי דולרים המחפשים השקעות ארוכות טווח ומשתלמות. הן יכולות לממן פרויקטי תשתית ענק שייקחו שנים להחזיר את ההשקעה.

ניסיון בפרויקטי תשתית ענק: דובאי, אבו דאבי, דוחא, וערים נוספות במפרץ בנויות כולן על פרויקטי תשתית מהפכניים שהושלמו בזמן קצר. המומחיות בתכנון וביצוע של פרויקטי ענק היא יתרון עצום.

קשרים דיפלומטיים וכלכליים עמוקים באפריקה: מדינות המפרץ מקיימות כבר עשרות שנים קשרים עסקיים ודיפלומטיים נרחבים עם מדינות אפריקה. הן מבינות את התרבות, השפה (ערבית), וההיסטוריה של רבות מהמדינות האפריקניות.

מומחיות בתחום האנרגיה והפטרוכימיה: המפרץ הוא מרכז עולמי של תעשיית האנרגיה. המומחיות בחיפוש, הפקה, זיקוק, ושיווק של נפט וגז יכולה לעזור למדינות אפריקה לפתח את משאבי האנרגיה שלהן.

רשתות לוגיסטיות ותחבורה מתקדמות: נמלים כמו ג'בל עלי בדובאי הם מהמתקדמים בעולם. היכולת לנהל רשתות לוגיסטיות מורכבות חיונית לסחר עם אפריקה.

מדינות אפריקה: המשאבים והפוטנציאל האנושי

מדינות אפריקה מספקות את הבסיס למהפכה הכלכלية:

משאבים טבעיים ללא גבול: מינרלים נדירים, מתכות יקרות, משאבי אנרגיה, ועתודות חקלאיות עצומות. המשאבים הללו הם הבסיס לכל הפעילות הכלכלית.

כוח אדם צעיר, מוטיבציה, ורעב להצלחה: האוכלוסייה הצעירה באפריקה מוכנה לעבוד קשה וללמוד מהר. הרצון לשפר את התנאים חזק מאוד.

שווקים צרכניים גדולים וצומחים: עם יותר ממיליארד תושבים, אפריקה מהווה אחד השווקים הגדולים בעולם לצריכה.

מיקום גיאוגרפי אסטרטגי: אפריקה ממוקמת בקרבה למפרץ, לאירופה, ולאסיה. היא יכולה להיות גשר מסחרי בין כל היבשות.

האלכימיה של השילוב

כשמחברים את שלושת הכישורים הללו יחד, מתקבלת אלכימיה מיוחדת:

בתחום החקלאות: טכנולוגיה ישראלית + הון מפרצי + שטחים ועובדים אפריקניים = מהפכה חקלאית שיכולה להאכיל את כל העולם.

בתחום האנרגיה: טכנולוגיה ישראלית לאנרגיה מתחדשת + הון מפרצי + שטחים ושמש אפריקניים = אפריקה כמעצמת אנרגיה עולמית.

בתחום המינרלים: מומחיות ישראלית בהפקה + הון מפרצי + עתודות אפריקניות = פיתוח נכון של העושר הטבעי.

בתחום התעשייה: חדשנות ישראלית + השקעות מפרציות + כוח אדם אפריקני = מרכזי תעשיה חדשים.

המודל הזה אינו רק חלום כלכלי. הוא מבוסס על הניסיון המוכח של הסכמי אברהם במזרח התיכון, שבהם שילוב דומה (אם כי בקנה מידה קטן יותר) של טכנולוגיה ישראלית והון מפרצי כבר יוצר תוצאות מרשימות.ה והפטרוכימיה

מדינות אפריקה מספקות:

• משאבים טבעיים עצומים
• כוח אדם צעיר ומוטיבציה גבוהה
• שווקים צרכנים גדולים וצומחים
• מיקום גיאוגרפי אסטרטגי

האימפקט הכלכלي הצפוי

שיתוף הפעולה המוצע יכול להביא לתוצאות משמעותיות:

בטווח הקצר: הקמת פרויקטי תשתית בסיסיים במדינות אפריקה נבחרות, כגון מערכות השקיה, תחנות כוח סולאריות, ופרויקטי טכנולוגיה חקלאית.

בטווח הבינוני: פיתוח מתחמי תעשייה וטכנולוגיה, הקמת רשתות תחבורה ולוגיסטיקה, ופיתוח מערכות חינוך מקצועי וטכנולוגי.

בטווח הארוך: הקמת כלכלה אזורית משולבת שבה אפריקה משמשת כמרכז ייצור ומשאבים, המפרץ כמרכז מימון ואנרגיה, וישראל כמרכז טכנולוגיה וחדשנות.

השיתוף הפעולה הנוכחי ומגמות עתידיות

כבר כיום אנו רואים התפתחויות מעודדות בשיתוף הפעולה בין ישראל למדינות המפרץ, כולל עם ערב הסעודית, קטר, כווית ומדינות נוספות. שיתופי הפעולה הללו מתרכזים בתחומים אסטרטגיים ויוצרים תשתית להרחבה עתידית לאפריקה.

המומחיות הצבורה בפרויקטים אלה יכולה להיות מוחלת בהצלחה על פעילויות באפריקה, תוך הבאה לפיתוח כלכלי משמעותי של כל השחקנים המעורבים.

אתגרים ודרכי פתרון

למרות הפוטנציאל העצום, קיימים אתגרים שיש להתמודד עמם:

אתגרים פוליטיים: צורך ביציבות פוליטית באזור והבנת התועלת ההדדית מצד כל השחקנים.

אתגרים לוגיסטיים: פיתוח תשתיות תחבורה ותקשורת בין האזורים השונים.

אתגרי ממשל: שיפור מערכות הממשל במדינות אפריקה כתנאי להצלחת הפרויקטים.

פתרונות מוצעים:

• התחלה בפרויקטי פיילוט קטנים ומדורגים
• מעורבות של ארגונים בינלאומיים כמתווכים
• השקעה בחינוך והכשרה מקצועית כתנאי למימוש הפרויקטים

מסקנות

הסכמי אברהם מציגים הזדמנות היסטורית ליצירת מודל חדש של שיתוף פעולה אזורי. המעבר מהסכמים דיפלומטיים לשיתוף פעולה כלכלי משמעותי עם אפריקה יכול ליצור מהפכה כלכלית שתועיל לכל המעורבים.

העושר הטמון במשאבי אפריקה, בשילוב עם הטכנולוגיה הישראלית וההון של מדינות המפרץ, יכול להוציא מיליוני אנשים ממעגל העוני וליצור אזור כלכלי משגשג חדש. המפתח להצלחה טמון ביכולת לבנות אמון הדדי, ליצור מערכות ממשל יעילות, ולשמור על חזון ארוך טווח.

זוהי הזדמנות שלא תחזור על עצמה בקרוב, והיא דורשת מהנהגה אמיצה וחזון מהפכני מצד כל השחקנים המעורבים. הזמן לפעולה הוא עכשיו.

שמואל שי הוא יזם ויועץ כלכלי בעל ניסיון רב בפרויקטי פיתוח אזוריים והמומחה להסכמי אברהם ולהשלכותיהם הכלכליות. הוא מלווה פרויקטי השקעה במסגרת הסכמי אברהם וחוקר את הפוטנציאל להרחבתם לאפריקה.